פסק-דין בתיק ה"פ 34760-04-13

לפניי תביעה לסעד הצהרתי, שבה עותר המבקש להצהיר, כי קייאק מסוג EPIC, משוט מסיבי פחמן, אפוד הצלה, כיסוי לקיאק וכפפות חתירה (להלן:- "הציוד"), אשר נתפסו על ידי קבלני ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר ******* הינם בבעלותו הפרטית של המבקש וכי למשיב מספר 2 אין חלק ברכוש זה.

המבקש הינו מי שעל פי הנטען בעליו של הציוד, אשר אוחסן במרינה באשדוד, במועדון שיט המכונה בשם אקסטרים, המצוי בבעלותו של המשיב 2 (להלן:- "המשיב").

המשיב שכר את המבנה בו נוהל המועדון מאת המשיבה מספר 1 (להלן:- "המשיבה"). היות והמשיב לא עמד בהתחייבויותיו כלפי המשיבה, הגישה המשיבה תביעות כנגד המשיב, בין היתר, פונה המשיב מהמבנה המושכר. כמו כן, במסגרת תיקי הוצאה לפועל שנוהלו נגד המשיב, נעשה הליך של עיקול והוצאה במבנה ונתפס הציוד.

המבקש טוען בתביעתו שלפניי, כי המשיב אחסן עבור חברי המועדון ציוד שבבעלותם והמשיבה ידעה על פעילותו זו של המשיב.

הציוד הינו בבעלות המבקש והוא אוחסן במועדון.

בתמיכה לטענותיו, טוען המבקש, כי רכש את הקיאק מחברת קפטן ג'ק מלפני כשנתיים. הקיאק היה מאחוסן במרינה באשקלון, אצל גרגורי פרביט. כמו כן, בנובמבר 2011 נמשה המבקש יחד עם הקיאק מהמים באיזור המרינה באשקלון. במאי 2012, החליט המבקש לאחסן את הקיאק במועדון אקסטרים, כאשר הקיאק הועבר לשם על ידי גרגורי פרביט.

בתמיכה לטענותיו צרף המבקש מכתב מאת קפטן ג'ק ומכתב מאת גרגורי פרביט.

המשיבה הגישה תגובה בכתב שבה טענה, כי המשיב ניהל במסגרת המועדון, בין היתר עסק להשכרת קיאקים. לאור האמור ובהתאם לחזקה הקבועה בחוק ההוצאה לפועל, הרי שעל פניו הציוד הינו בבעלות החייב.

ואולם, טוענת המשיבה, כי אם ימציא המבקש אסמכתאות לכך שרכש את הציוד, משאירה המשיבה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

לאור עמדתה האמורה, ביקשה המשיבה פטור מהתייצבות לדיון שנקבע בעניינה של תובענה זו.

בתגובה לעמדת המשיבה, הסכים גם המבקש לכך שלא יקויים דיון בתובענה וביקש לקבל את תביעתו.

לאור עמדותיהם אלו של הצדדים, מצאתי מקום לעשות שימוש בסמכותי ולהכריע בתובענה ללא קיום דיון.

המבקש עותר לסעד הצהרתי אשר יצהיר בדבר בעלותו בנכסים אלו ואחרים.

המבקש לא תמך תביעתו באסמכתאות לרכישת הציוד, אך ביקש לתמוך טענותיו בראיות נוספות, בין היתר בעובדה שבעת ששהה במים עם הקיאק, נמשה מהמים על ידי משטרת ישראל. עוד מבקש המבקש לתמוך טענותיו באסמכתאות מאת מוכר הקיאק ומי שאחסן את הקיאק.

המשיבה לעומתו אוחזת בחזקות שבחוק בעניין זה.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התובענה להתקבל.

המבקש אמנם נאחז בראיות שאינן קבילות, כגון מכתבם של קפטן ג'ק וגרגורי פריבט ואף מאישור המשטרה שניתן, לא ברור מהו סוג הקיאק שהיה בשימושו של המבקש.

מנגד, המשיבה אינה טוענת לקבילותן של הראיות, אלא מבקשת לראות אסמכתאות לרכישת הקיאק. בעניין זה, איני מוצאת כל הבדל בין קבלה שתומצא על ידי קפטן ג'ק ובין האישור שניתן על ידם, שכן בהגשת כל אחד מהמסמכים האמורים לא עמדה המשיבה על כך שהמסמך יוגש באמצעות עורכו.

סביר בעיניי, כי כאשר עסקינן בעסקה אשר בוצעה לפני כשנתיים, כי יקשה על המבקש או על קפטן ג'ק לאתר קבלה ולכן הסתפקו אלה בהמצאת אישור המוכר.